אימוץ ופודקאות
למשרד עורכי דין מירב ברונר, ניסיון רב בייצוג הלקוח בכל ערכאות בתי הדין הדתיים - בתי הדין האזוריים ובית הדין הגדול בכל רבדי תחום המשפחה.
אימוץ ופונדקאות
אימוץ ופונדקאות הם שני הליכים שבמסגרתם אדם או זוג יכולים להפוך להורים. עם זאת, בין שני ההליכים ישנם מספר הבדלים עיקריים, כגון הקשר הביולוגי בין הילד להוריו, ההליך המשפטי, העלויות, הגיל המינימלי, והזכויות והחובות. עם זאת, בין שני ההליכים ישנם מספר הבדלים עיקריים:
הקשר הביולוגי
ההבדל העיקרי בין אימוץ לפונדקאות הוא הקשר הביולוגי בין הילד להוריו. באימוץ, הילד אינו קשור ביולוגית להוריו המאמצים. לעומת זאת, בפונדקאות, הילד קשור ביולוגית לאם הפונדקאית.
ההליך המשפטי
הליך האימוץ הוא הליך משפטי מורכב, שאורך מספר חודשים עד שנים. במהלך ההליך, בית המשפט בוחן את התאמתם של ההורים המאמצים לגדל את הילד. לעומת זאת, הליך הפונדקאות הוא הליך משפטי פשוט יותר, שאורך מספר שבועות עד חודשים.
העלויות
הליך האימוץ עלול להיות יקר מאוד, ויכול להגיע לעשרות אלפי שקלים. לעומת זאת, הליך הפונדקאות הוא יקר פחות, ויכול להגיע לעשרות אלפי שקלים.
הגיל המינימלי
הגיל המינימלי לצורך אימוץ הוא 25 שנים. לעומת זאת, אין גיל מינימלי לצורך פונדקאות.
הזכויות והחובות
הורים מאמצים מקבלים את כל הזכויות והחובות של הורים ביולוגיים. לעומת זאת, לאם הפונדקאית אין את כל הזכויות והחובות של הורה ביולוגי.
האם אימוץ ופונדקאות הם חלופות?
אימוץ ופונדקאות הם שתי חלופות אפשריות להורים שאינם יכולים להביא ילדים לעולם באופן טבעי. עם זאת, חשוב להבין שהשתיים אינן חלופות זהות.
אימוץ הוא הליך שמוביל לקשר ביולוגי בין הילד להוריו. הקשר הזה הוא קשר טבעי, שיכול להביא עמו תחושות של אהבה, קשר, ומשפחה.
פונדקאות היא הליך שמוביל לקשר ביולוגי בין הילד לאם הפונדקאית. הקשר הזה הוא קשר ביולוגי, אך הוא לא קשר טבעי. הקשר בין הילד להוריו המאמצים הוא קשר רגשי, שיכול להביא עמו תחושות של אהבה, קשר, ומשפחה.
ההחלטה האם לבחור באימוץ או בפונדקאות היא החלטה אישית, שיש להתייחס אליה ברצינות. חשוב לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים, כגון הרצונות של ההורים, הצרכים של הילד, וההשלכות של ההליך.
אפוטרופסות על קטינים
יחסי הורות בין ההורים לילדיהם הקטינים –
בישראל, יחסי הורות בין קטינים ובין בגירים מוסדרים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ג-1963. החוק קובע כי ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, וכי הם אחראים על גידולם, חינוכם, והגנתם.
במקרים מסוימים, בית המשפט יכול למנות אפוטרופוס אחר לקטין, כגון במקרים:
- אם ההורים נפטרו
- אם ההורים נמצאים בחוסר כשרות משפטית
- אם ההורים אינם מסוגלים לדאוג לקטין
האפוטרופוס של קטין אחראי על עניינים רבים, כגון:
- גידול הקטין – האחריות על חינוך הקטין, בריאותו, ותזונה שלו.
- חינוך הקטין – האחריות על בחירה של בית ספר עבור הקטין, וכן על ליווי הלימודיים של הקטין.
- הקניית מקצוע לקטין – האחריות על סיוע לקטין לרכוש מקצוע לעתיד.
- ניהול רכוש הקטין – האחריות על ניהול נכסים של הקטין, כגון כספים, רכוש, וזכויות.
- הסדרי משמורת – האחריות על קביעת הסדרי משמורת על הקטין, במקרה של גירושין או פרידה של ההורים.
אבהות
זכותו של אב לדעת מי ילדו וזכותו של קטין לדעת מי אביו ומכיוון שהיא מעניקה לצדדים את המעמד המשפטי של אב וילד ואת הזכויות, ההגנות והחובות הנובעות ממעמד זה.
הכרה באבהות היא הליך משפטי בבית המשפט לענייני משפחה ובמסגרתו הורה מאשר שהוא האב הביולוגי של ילד.
הכרה באבהות תתבצע במקרים הבאים:
- הסכמה של ההורים – אם ההורים מסכימים ביניהם על זהות האב, הם יכולים לחתום על תצהיר הכרה באבהות.
- בדיקת DNA- אם ההורים אינם מסכימים ביניהם על זהות האב, בצו של בית משפט ניתן לבצע בדיקת דםל- DNA כדי לקבוע את האב הביולוגי.
- קביעה של בית המשפט – אם בדיקת DNA אינה אפשרית, בית המשפט יכול לקבוע את זהות האב בהתבסס על נסיבות המקרה.
הכרה באבהות היא זכות של ההורה, מכיוון שהיא מעניקה להורה את המעמד המשפטי של אב, וכן את הזכויות והחובות הנובעות ממעמד זה.
הזכות להכיר את האב הביולוגי היא זכות חוקתית של הקטין, והיא מעוגנת בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ג-1963 ואף חשובה לקטין מסיבות נוספות, כגון:
- הצורך לדעת את המוצא המשפחתי – הקטין זקוק לדעת את המוצא המשפחתי שלו כדי להבין את עצמו ואת מקומו בעולם.
- הצורך לקבל תמיכה וקשר משפחתי – הקטין זקוק לתמיכה וקשר משפחתי מצד אביו הביולוגי.
- הצורך לקבל מידע רפואי תורשתי – הקטין זקוק למידע רפואי תורשתי מאביו הביולוגי, כדי לשמור על בריאותו.
הקשר בין שתי הזכויות
שתי הזכויות, זכות ההורה וזכותו של הקטין, קשורות זו בזו. הצורך של הקטין להכיר את אביו הביולוגי הוא חלק מהזכות של הקטין לקבל טיפול הורי הולם.
כאשר ההורה מכריז על עצמו כאב הביולוגי של הילד, הוא מכיר בזכותו של הילד להכיר אותו, ועוזר לו לממש את הזכות הזו.
